פטנט לאקזיט: מקור ההכנסות החדש של חברות ההייטק

באמצע פברואר התברר כי יהודה בינדר, היזם המקורי של חברת הסטארט־אפ סרקונט (Serconet) שנסגרה, מכר את הקניין הרוחני שלה, כלומר את 300 הפטנטים שהפיקו עובדיה במהלך פיתוח המוצר, בסכום שהוערך ב־20 מיליון דולר וייתכן שאף יגדל בעתיד, שכן החברה הרוכשת התחייבה לשלם תמלוגים עתידיים מהכנסות המבוססות על הפטנטים הללו.

הפטנטים נמכרו לחברת Mosaid Technologies הקנדית, שרוב עיסוקה במכירת רישיונות לשימוש בפטנטים שברשותה, שאותם רכשה ממקורות אחרים.

פטנטים של חברת קוריג'ין הישראלית, שנסגרה לפני כשלוש שנים, נמכרו בשנה שעברה תמורת כמיליון וחצי דולר. חברת התקשורת אי.סי.איי, שרכשה את שאריותיה של חברת קיארו, מכרה את הקניין הרוחני של האחרונה תמורת 2.5 מיליון דולר ובכך החזירה חלק מהלוואה שהעניקה לקיארו בעת שהאחרונה עוד היתה פעילה (בקיארו, אגב, הושקעו במהלך השנים יותר מ־220 מיליון דולר).

בכנס שקיימה החודש פירמת עורכי הדין מוריסון פורסטר בשיתוף משרד עו"ד ריינהולד כהן, התברר שוב כי רישום פטנטים איננו הסיפור המסעיר בתבל, אולם הוא כלי הכרחי שבאמצעותו נדרשות חברות להגן על עצמן מפני העתקת המוצר שפיתחו או אפילו לשימוש התקפי, בדמות הגשת תביעה כנגד גופים שלדעתן הפרו את הפטנט שלהן. מכירת פטנטים, עם זאת, נהפכה לטרנד לוהט בזמן האחרון, כאשר יותר ויותר חברות מבינות כי פטנטים אינם באים לידי ביטוי רק בעת התגוששות משפטית מול מתחרה, אלא משמשים להפקת הכנסות באופן מיידי באמצעות מכירת פטנטים בודדים או קבוצה שלמה של פטנטים המשויכים למוצר מסוים. 

מכירת פטנטים הפכה לטרנד הלוהט של הסטארט-אפים איור יונתן וקסמן

מכירת פטנטים אינה פעולה המתבצעת אך ורק כאשר החברה פושטת רגל ומשקיעיה או הנהלתה מנסים להציל את השקעתם, אלא גם בקרב חברות פעילות שגילו מצבור של פטנטים בלתי ממומשים לכדי מוצר, או סתם מבקשים למכור פטנטים שאינם בליבה העסקית של החברה. ווקלטק הישראלית, בעבר חלוצת טכנולוגיית השיחות על גבי הרשת (VoIP), מכרה בשנה האחרונה 15 פטנטים תמורת סכום כולל של 19.5 מיליון דולר, תוך שהיא ממשיכה לפתח ולמכור מוצרים. למעשה, הסכום שהתקבל עבור הפטנטים הוא יותר מפי שלושה מהכנסות החברה ב־2008 ממכירת המוצרים שהיא אכן ממשיכה לעסוק בהם.

"בשנה האחרונה הוקצנה מאוד המגמה של חברות הייטק שמוכרות חלק מהפטנטים שלהן", מאשר אהוד האוזמן, שותף בכיר ואחראי על תחום ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן. "שוק הפטנטים אמנם לא משוכלל ומזכיר היום יותר סחר סוסים, אבל הוא מתקדם במהירות.

העניין הוא שחברות רבות נמנעות מלפרסם את סכומי הרכישה, כך שקשה מאוד לדעת כמה כסף באמת מתגלגל בתחום. מה שכן, אני יכול להגיד שהעיסקאות של ווקלטק וסרקונט אכן חריגות מבחינת הסכומים, אבל באופן כללי הן אפילו לא קצה הקרחון".

גם פה יש טרולים

גל עשת, ראש הדסק הישראלי בפירמת עורכי הדין מוריסון פורסטר, מספר שרכישת פטנטים היא גם תחליף לשיטות להשגת תשואה, במצב שבו דרכי המימון המסורתיות אינן קורצות. "יש לנו לקוח שיש לו בבנק 500 מיליון דולר, והוא יודע שאם הוא יפקיד אותם בבנק הוא יקבל ריבית אפסית. להשקיע במניות בכלל לא נמצא על הפרק, אז הוא מחפש רכישות - של חברה בשלמותה, של חטיבה בחברה, או אפילו רק את הפטנטים של החברה", אומר עשת. "טיפלנו גם במקרה שבו חברה שהיתה שווה מיליארד דולר נמכרה בפחות מ־10 מיליון דולר, והקונה קנתה רק את החלקים שהיא רצתה מהחברה, כך שהיא קיבלה עסקה מצוינת".

טרולים, מתברר, לא חיים רק באגדות או בפורומים באינטרנט. בקהילת הקניין הרוחני מכנים גופים המגישים תביעות פטנטים באופן אובססיבי "טרולים". לא תמיד ניתן לצייר בדיוק את הגבול בין חברה יצרנית שבמסגרת בעלותה על פטנטים רבים עסוקה לעתים בתביעות נגד מתחרים (כמו קוואלקום, בעלת הפטנטים על טכנולוגיית הסלולר CDMA) או חברות שעיסוקן רכישת ומכירת פטנטים (המכונות "ברוקרים של פטנטים") לבין חברה המבלה את כל זמנה בשליחת איומים ותביעות משפטיות לחברות, בטענה כי הללו מפרות את הפטנטים שלה, ולמעשה אינה מפתחת מוצרים משלה.

לפעמים הטרולים גם מצליחים - עשת מספר על לקוח נוסף, חברת טכנולוגיה יפנית, שנאלצה להתפשר עם חברה טרולית שכזו לאחר שיועציה המשפטיים של החברה היפנית טענו כי התמשכות ההליכים, שכבר עלו לחברה כמיליון דולר, אינה כדאית - והמליצו להתפשר, אף שהיה ברור כי אין ממש בטענותיה של התובעת. בשנים האחרונות מנסה התעשייה בארצות הברית לגרום לשינוי חוק הפטנטים כך שיעלה את הרף לרישום הפטנטים וימנע תביעות ללא בסיס, אך מנגד טוענים המתנגדים לשינוי כי הגדלת הקושי לרשום פטנטים תפגע בחברות קטנות לעומת הגדולות.

יאהו ומיקרוסופט כבר בפנים

ג'וזף סינו הוא יועץ לענייני קניין רוחני, ועד תחילת השנה הנוכחית שימש סגן נשיא לקניין רוחני ביאהו. כשהגיע לחברה ב־2005 הקים את מחלקת הקניין הרוחני שלה, שהעסיקה בשיאה כ־35 עובדים, ועסקה בהסדרת רישוי השימוש בטכנולוגיות של שותפים עסקיים uניהול הפטנטים של החברה. אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שלו, הוא מספר, היה הסכם בשווי מיליארד דולר להקמת פעילות משותפת בסין עם פורטל Alibaba.com, שבמסגרתו תרמה יאהו לשותפות קניין רוחני וקיבלה בתמורה אחזקות ב־Alibaba.com.

"נוהגים לחשוב שלחברות אינטרנט אין ממש נגיעה לקניין רוחני", סיפר סינו לבאי הכנס, "אך בסופו של דבר העסקים שלהן בנויים על הבאת מספר רב של משתמשים לאתרים והשירותים שלהן, כדי להפיק הכנסות מעצם העובדה שאותם משתמשים נמצאים שם. ללא טיפול מוקפד בפטנטים שמרכיבים את הפעילויות הללו, המתחרים יכולים די בקלות להעתיק מוצר מוצלח ולגרום למשתמשים להגיע אליהם".

מי שמכיר מבפנים את חשיבותם של הפטנטים לעמידותה של חברה לאורך זמן הוא נתן מירוולד, ממייסדי מיקרוסופט, שלאחר שעזב אותה הקים חברה בשם Intellectual Ventures, המקבצת פטנטים בתחומים שונים כדי ליצור בית גידול לממציאים והמצאות ולמסחר אותם. "כשפגשתי לאחרונה את מירוולד שאלתי אותו כמה היתה שווה היום מיקרוסופט אם לא היתה דואגת לשימור הפטנטים שלה", מספר סינו. "באופן לא מפתיע, מירוולד טען שבמקרה כזה מיקרוסופט לא היתה קיימת היום".

סינו מסביר כי מכיוון שהכלכלה שלנו נהפכה, במידה רבה, למוכוונת רשת, היא מקרינה גם על ההסתכלות המשפטית בנושא הפטנטים. בעידן שבו תוכן מבוסס גולשים תופס יותר ויותר מקום ביצירת וצריכת התוכן בכלל מתעוררות שאלות בנוגע לבעלות על זכויות היוצרים, אך במקביל גם מתנהלים דיונים על המערכות שפותחו במסגרות שיתופיות, בין אם בקוד פתוח ממש או בפעילות פיתוח משותפת בניהול מרכזי - מי הבעלים שלהם? האם כל רכיב צריך להיות "שייך" לגורם שפיתח אותו או שהמערכת כולה נחשבת לרכיב אחד שעליו ניתן לרשום פטנט?

יהודה בינדר. המצב לא פוגע בשווי הפטנטים צילום: אוראל כהן

יהודה בינדר, היזם שמכר את הפטנטים של סרקונט, מעיד שבעוד הדרישה לפטנטים עולה ההיצע פחות או יותר יציב, כך שהמצב הנוכחי אינו משפיע מהותית על שווי הפטנטים. "הערך של הפטנט במכירה נקבע לפי השווי המוערך של הכסף שאפשר להניב מהפטנט לאורך חייו, ולכן זו מחשבה לטווח ארוך, שמניחה שהשוק יתייצב, ומכאן שהשווי אינו תלוי במצב המיידי", הוא אומר. ועדיין, בינדר מזהיר את מי שמאמין שמכירת פטנטים היא עסק מהיר: "זה שוק של קונים ויש להם זמן, והם יודעים שהם יכולים להתמקח על המחיר עד שהמוכר יגיע למסקנה שהוא חייב להתפשר".

אסיה עוברת צד

מעיון בנתונים ראשוניים של רישום פטנטים ב־2008 שפורסמו בכנס, ניתן לאתר את הטרנד הבא: אסיה. מדינות כמו סין וקוריאה, שלאורך שנים נחשבו ל"מזרח הפרוע" בכל הקשור להגנה על קניין רוחני ופטנטים, החלו לשנות את גישתן לנושא, והציגו גידול של 12% כל אחת בכמות הפטנטים שרשמו תושביהם ב־2008 לעומת 2007. לשם השוואה, בארה"ב נרשם קיטון של אחוז בכמות הפטנטים הרשומים משנה לשנה, ובישראל, הידועה כרשמית פטנטים מצטיינת, רשמו ב־2008 כ־8% יותר פטנטים מב־2007.

אם בעבר הוזהרה כל חברה המפיצה ומוכרת את מוצריה בסין כי חיש מהר המוצר ישוכפל בידי יצרנים מקומיים, הרי שלאחר קבלתה של סין כחברה בארגון הסחר העולמי הובהר לנציגיה כי יש לשים סוף לזלזול בקניין של יצרנים זרים.

כמו כן, סין אינה רק יצרנית של כוח עבודה זול, אלא גם שוק ענק למוצרים שונים, הרגיל לרכוש אותם מיצרנים מקומיים. אותם יצרנים גם פועלים בשווקים בינלאומיים, ומבינים עוד יותר את ערכה של הגנה פטנטית על המוצר שלהם.