האם בתי עסק מפרים זכויות יוצרים כאשר הם מקרינים משחקי כדורגל המשודרים בערוצים ציבוריים?

לאחרונה, בחודש אפריל 2019 , פורסם פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב במקרה הידוע כפרשת צ'רלטון נגד עולם הבאולינג בע"מ[1],  אשר במסגרתו נדונה השאלה שהטרידה את בתי המשפט במספר ערכאות –  האם הקרנה במסעדה של משחק ספורט אשר משודר בערוץ ציבורי מהווה "ביצוע פומבי" שאין לבצע אותו ללא קבלת אישור מבעל זכות היוצרים

הסכם זכיינות בעל-פה? אל תצא חומוס

האם די בעריכת הסכם זכיינות בעל פה? אילו זכויות מקנה הסכם זכיינות זה? האם הזכיין רשאי לעשות שימוש במותג של המזכה? על שאלות אלו ואחרות נדרש לאחרונה בית המשפט המחוזי מרכז להשיב במסגרת סכסוך אשר התגלע בין זכיין של רשת "חומוס אליהו" לבין הבעלים של המותג והמתכון. מה היא בעצם זכיינות? זכיינות היא שיטה עסקית

לא ניתן למנוע חיקוי של מוצר שנמכר שנים רבות בשוק ואשר לא נרשם בגינו פטנט או מדגם

בית המשפט דחה תובענה בגין העתקת מוצר שלא נרשם בגינו פטנט או מדגם וקבע כי גם אם המוצר המועתק משווק על ידי מי שמכר בעבר את המוצר המקורי – הרי שגם אז לא מתקיימים יסודות העילה שבעשיית עושר ולא במשפט הואיל ומדובר במוצר שכבר נמכר בשוק שנים רבות. בינואר 2019 התפרסמה החלטתו של ביהמ"ש המחוזי

חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5, התשע"ט-2019)

האם מותר לעשות שימוש ביצירות שזהות בעליהן אינו ידוע? האם קיימים מקרים שבהם לא ניתן יהיה עוד לתבוע פיצויים סטטוטוריים בגין הפרת זכות יוצרים? וכיצד מתמודד החוק עם הפרת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט? תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים נכנס רשמית אל ספר החוקים, ובאמתחתו חידושים ותוספות. בנובמבר 2018 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה

תביעה בענייני קניין רוחני – לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי?

סוף מעשה במחשבה תחילה גם בעת בחירתה של הערכאה הנכונה לדון בתביעה המבוססת על עילה מתחום הקניין הרוחני. לאחרונה עלתה שוב לדיון סוגיית הסמכות העניינית של בתי המשפט לדון בתביעות בעניני קניין רוחני. בשני פסקי דין אשר ניתנו האחד על ידי בית המשפט השלום בנתניה, בעניין אליהו[1] והשני על ידי בית משפט המחוזי תל אביב,

האם מותר לשלוח להתחרות בשולחו?

בתי המשפט בישראל דנים לעיתים קרובות בסכסוכים הנובעים מרצונו של בעל עסק להגביל את התחרות בו. במרבית המקרים מדובר בפעילות מתחרה של עובד לשעבר. ההגנה מפני תחרות בלתי הוגנת אפשרית, בין היתר, כאשר היא מבוססת על הגנה על נכסי הקניין הרוחני של העסק, כמו למשל פטנט או סוד מסחרי. בכל הנוגע לתחרות של עובדים לשעבר,

מגמת עידוד המו"פ והותרת נכסי קניין רוחני בישראל נמשכת

מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה לחדשנות וליצירה של נכסי קניין רוחני אשר יישארו בתחום גבולות המדינה ויקדמו את התעשייה בה, כמו גם ייצרו מקומות עבודה ומקורות פרנסה לתושבי המדינה. עידוד החדשנות מתבטא בין היתר בעידוד תהליכי המחקר והפיתוח. עידוד מו"פ ועידוד הותרתם של נכסי קניין רוחני בישראל נעשים, בין היתר, באמצעות תיקני חקיקה רלוונטית, הטבות ותמריצים.

עושר העמים והקניין הרוחני במאה ה-21

המהפכה התעשייתית והגלובליזציה של הקניין הרוחני מקובל לשייך את תחילתה של המהפכה התעשייתית לפטנט שניתן לג'ון קיי (John Kay) בשנת 1733 על הבוכייר הנע (flying shuttle) שאפשר אריגת חוטים לאריג במהירות רבה ביחס לבוכייר הידני, תוך חיסכון בכוח אדם. הבוכייר הנע נזקק לכמות חוטים גדולה, וכדי לספק צורך זה המציא ג'יימס הארגריבס (James Hargreaves) בשנת

זכויות קנין רוחני, ביטויי תועבה, תקנת הציבור ומה שביניהם

ב-7 באוגוסט 2018 פורסם פסק דין של בית המשפט השלום אשר דן בשאלה האם לתת סעד ליוצרי סרט פורנוגרפי שטענו להפרת זכויותיהם. בפסק הדין נקבע כי אמנם קיימות זכויות יוצרים בסרט פורנוגרפי, אולם בית המשפט לא יאכוף זכויות אלה במחלוקת בין יוצר סרטים פורנוגרפיים לבין בעל אתר בו הוצבו לינקים שאפשרו צפייה בסרטים אלה, וזאת מטעמים

הצעה לתיקון 5 לחוק זכות יוצרים

על שולחן הכנסת מונחת בימים אלה הצעת תיקון לחוק זכות יוצרים, אשר עברה בקריאה ראשונה, וכעת מצויה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. דיון בנוסח התיקון העדכני צפוי להתקיים בפתח כנס החורף של הכנסת. כפי שיפורט להלן, לאחר יותר מעשור מאז כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים החדש, כולל נוסח התיקון המוצע מספר שינויים משמעותיים.   התיקון

פנו אלינו